זאב קרישר - קיבוץ חצור
ב 1946 זאב נולד ברכבת הפליטים האחרונה שיצאה את רוסיה לפולין אחרי מלחמת העולם השנייה. הוריו ילידי פולין וגרמניה, שברחו בזמן המלחמה לרוסיה, ונתקעו בפולין הסגורה על ידי הרוסים, נותרו למעשה פליטים כל חייהם. זהו סיפורם של רבים בני אותה התקופה.
המעבר מארץ לארץ ללא בית קבוע, הילדות בפולין, המעבר למעברה בישראל וההשתלבות בחברת נוער בקיבוץ (ללא הוריו שנשארו במעברה) השאירו חותם. (שוב סיפור נפוץ במחוזותינו).
לעולם האמנות זאב נחשף באופן עצמאי עוד בהיותו נער צעיר, ובהמשך בשילוב לימודים. זאב בנה את הסביבה היצירתית שלו בעצמו במהלך חייו, בשנות השלושים לחייו אף בילה תקופה של מעל שנה באיטליה, בהרי השיש בעבודה ובעיקר במחשבות והחלטות על דרכו בחיים ובאמנות. זאב תמיד נמשך ליצירה באבן - חומר שיש להתמודד אתו.
שינוי מרכזי ביצירותיו הופיע אחרי מלחמת יום הכיפורים, אשר הייתה חוויה טראומטית עבורו. זאת יחד עם סיפורי השואה של משפחתו הובילו לשינוי. מאז כל דרכו עוברת ברצף של עבודות הקשורות בזיכרון, מוות וחיים מתחדשים - זאת דרך שאין לו שליטה עליה.
לאורך שנות העשייה של זאב הוא יצר רצף של כארבעים עבודות גדולות המוצבות במקומות שונים בעולם ובארץ. בין עבודותיו סדרה של הפניקס -עוף החול, סדרת מזבחים, סדרת סרקופגים וסדרת ספינות מעבר המסמלות את המסע לעולם הבא. בנוסף לאלו נוצרה עם השנים סדרה של עבודות ברושים. בין לבין, על מנת להמתיק את החיים (של אחרים בעיקר), זאב יצר פסלים של צמיחה והתחדשות ובעלי חיים מיתולוגיים כגון דרקונים סיניים גדולים באבן ומפלצות מארץ המפלצות.
לאחרונה, זאב יצר סידרה של תערוכות זיכרון לגלריות, ביניהם ספינות מעבר, תמונות מחזור, מקוננות, שערים, מעברים, איקונות של הקדושים האישיים לו, והרבה הרבה ברושים. כל אלו קשורים לסיפורי ברושים.
סיפורי ברושים
פרקים מתוך הספר "סיפורי ברושים", אשר בו הברושים עצמם משמשים כעד, ומספרים את כל אשר הם ראו וחוו. כל פרק בספר הוא סידרת עבודות עצמאית המתורגמת ליצירות תלת ממד, היצירות רוקמות יחד את הסיפור כולו. הפרקים המרכיבים את הסיפור כולו נאספו לאורך השנים, ובעשייה מתמשכת גם היום ובעתיד.
הסטודיו של זאב בקיבוץ חצור פתוח למבקרים ולמעונינים בסיפור המלא.